חנוכה מגיע, שוב.
והפעם כבר עברה כבר מעל לשנה.
המחשבה על החטופים ששבויים בעזה כבר כל כך הרבה זמן לא מניחה לנפש.
בתנאים הלא אנושיים האלה הם בטח כבר איבדו תקווה וצלם אנוש.
ובכל זאת אנחנו חייבים שתישאר לנו תקווה.
אנחנו חייבים להילחם עליהם.
אנחנו חיים לא לתת להם להישכח שם, להישאר שם לנצח.
למה זה הופך אותנו אם נוותר ונשתוק?
למה זה הופך את העתיד שלנו? מה יקרה בפעם הבאה שזה יקרה?
בתקופה האחרונה יוצא לי פחות לדבר כאן על החטופים ועל המצב.
כמו כולם, קשה לי מאוד להכיל את כל מה שקורה פה,
ולפעמים אני חייבת להדחיק כדי להצליח לתפקד כאמא ל-2 הפצפונות.
אבל אז אני מתפקחת ואומרת לעצמי שלא צריכה להיות לי את הפריבילגיה הזאת של לשתוק
כי אם אני הייתי שם, או אמא שלי, או אבא שלי, או אח שלי- לא הייתי רוצה שאף אחד ישתוק.
אסור לנו להוריד אותם מסדר היום.
זו המחוייבות שלנו כישראלים. כבני אדם.
למרות הקושי היומיומי של החיים במדינה כרגע.
זה המעט שאנחנו יכולים לעשות.
תחזירו לנו אותם. כי אי אפשר יותר לנשום.
לעוד מתכוני חנוכה
סופגניות ענן מנצחות | סופגניות ריקוטה ללא שמרים | דונאטס קלאסי | קרוקומבוש סופגניות אשל |
אז הפעם לקראת חנוכה- צ'ורוס סרט צהוב.
המתכון הוא מתכון מהיר וקל, שמבוסס על הגירסה הספרדית המסורתית לצ'ורוס,
אותה הכינו במקור ללא ביצים ומתערובת פשוטה של מים, קמח, מלח ושמן.
מערבבים את כל החומרים בכף בקערה ברגע, מזלפים כל צורה שרוצים ומטגנים.
היא מתקבלת מעט יותר פריכה מהצ'ורוס מבוססי בצק רבוך ופחות עשירה,
ומתאימה גם לכל מי שמחפש מתכון פרווה או טבעוני לחנוכה.
כמה דברים לפני שמתחילים:
במקרה הכינותי מראש-
צ'ורוס כמו צ'ורוס תמיד יהיו במיטבם באופן משמעותי בעודם חמים, כך שלא מומלץ לטגן אותם מראש אלא קרוב למועד ההגשה.
כן ניתן לזלף את הצ'ורוס מראש על תבנית מרופדת בנייר אפייה, ולשמור את התבנית עטופה במקרר עד לטיגון.
אפשר גם להקפיא לפני טיגון כמה ימים קודם, להפשיר ולטגן כשרוצים.
צ'ורוס מבצק רבוך-
ניתן למצוא בבלוג גם גירסה נוספת לצ'ורוס שמכינים על בסיס בצק רבוך
צ'ורוס סרט צהוב
החומרים לכ-18-25 צ'ורוס (לפי גודל הזילוף):
לצ'ורוס פטנט:
240 גרם (כוס ושלושת רבעי) קמח
1/2 1 כפיות יפות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
30 גרם (3 כפות) סוכר
480 מ"ל (2 כוסות) מים רותחים
2 כפות שמן חמניות או קנולה
לטיגון ולציפוי:
שמן לטיגון עמוק
100 גרם (חצי כוס) סוכר
צ'ורוס – צפו בסירטון ההכנה
אופן ההכנה:
לצ'ורוס פטנט:
1. מערבבים בקערה בינונית קמח, אבקת אפייה, מלח וסוכר.
יוצקים פנימה מים רותחים ושמן ומערבבים מיד נמרצות בכף עץ עד לקבלת בצק סמיך ודביק מאוד וכמה שיותר אחיד (הוא עלול להיראות מעט גבשושי אבל זה בסדר).
2. מעבירים לשקית זילוף עם צנתר משונן בעובי של כס"מ ומניחים להצטנן מעט, עד שהבצק עדיין חמים אבל לא חם מכדי לאחוז בשקית.
(אל תתנו לו להצטנן יותר מדי, במיוחד בחורף כדי שלא יתקשה ויהיה קשה לזילוף).
3. מצמידים נייר אפייה לתבנית אפייה בעזרת מעט מהבצק בפינות, ומזלפים צ'ורוס בצורת סרט (או בכל צורה שרוצים).
לטיגון ולציפוי:
4. מחממים בסיר שמן לטיגון עמוק, עד שקיסם הנטבל בשמן יוצר מעט בועות קטנות סביבו (165-170 מעלות).
מכינים בהישג יד תבנית מרופדת בנייר סופג, וקערה עם סוכר.
5. מעבירים בכל פעם כמה צ'ורוס בעדינות לשמן הרותח, הבצק נוטה להידבק לצ'ורוס במיוחד בקיץ, כך שניתן פשוט לגזור את נייר האפייה סביב לכל צ'ורוס ולהעביר אותו לשמן יחד עם הנייר שסביבו, הנייר ישתחרר בעצמו במהלך הטיגון.
מטגנים את הצ'ורוס למשך כ-2 דקות מכל צד עד לגוון זהוב-שחום יפה. ודאו שהשמן לא יהיה חם מדי על מנת שהצ'ורוס יהיו מוכנים היטב גם במרכז, אפשר לטעום צ'ורוס אחד כדי לוודא לפני שממשיכים.
6. מעבירים את הצ'ורוס המוכנים לנייר סופג, ומגלגלים בתערובת הסוכר בעודם חמים.
הי, הבלוג נפלא ואני עוקבת כבר שנים.
לדעתי יש טעם רע מאוד ב"הנצחה" של החטופים במתכון רגיל לצורוס שכותרתו צ'ורוס סרט צהוב. הכוונות טובות וזה בוודאי "חמוד" ו"מתחשב", אבל למעשה מעיד על סחיות יתרה ועל הוזלת המחדל והטרגדיה, עד כדי גיחוך.
הנצחה ראויה יותר היתה לשים פה, מעל המתכון הזה ומעל כל מתכון אחר, את התמונות של כל מאות החטופות והחטופים, כולל אלה שנרצחו. זה בודאות היה אפקטיבי יותר מאשר צורוס ברוטב עאלק סרט צהוב, שרק מחריף את הפער בין עולמך לבין המציאות של החטופות ומשפחותיהן.
ואולי גם כדאי לבקר את המשפחות המפגינות בשער בגין ולהמתיק ולו לרגע את מצבן.
זו דעתי בלבד.
ודרך אגב, צריך לכתוב מתפכחת ולא מתפקחת.
אדון או גברת עם השם הפלצני עד כדי גיחוך…(השתמשתי בתיאור המזלזל והלא יפה שלך …לך זה גרם להרגיש יותר טוב? …אני מניחה שלא)
כל אחד מראה אבל, קושי ,כאב והזדהות בדרך אחרת … כולנו כואבים, כולנו הרוסים, כולנו לא מפסיקים לחשוב עליהם!! אבל הלבבות שלנו שונים בכמות שהלב יכול להכיל\להביע ואפילו להרגיש את הכאב כל רגע ורגע …
אבל כולנו מאז ה7 באוקטובר לא אותו דבר ….
עוד דרך מהממת שאנשים מביעים הזדהות וכאב משותף היא דרך העשייה שלהם, ובעיניי זה פשוט מדהים ומרגש….ואני אומרת את זה בתור מישהי שחברה שלה נרצחה שם…..
ענבל- הדרך שלך מקסימה, יפה ומרגשת וכמובן מתוקה תרתי משמע..!!!!!..
אני חושבת שמה שיכול כן לעזור לכולנו זה עין טובה !!! שנגדל מזה להיות יותר טובים אחד לשני ופחות לחפש לבקר\להעיר או לעקוץ ולתת הערות כתיבה סנוביות ומתנשאות…
וזו דעתי בלבד….סליחה מראש אם יש טעויות כתיבה… (אני בטוחה שתחפשי\תחפש על מה להעיר…)
פיית העוגיות היקרה ואהובה שלנו! תמשיכי להפיץ את הקסם המתוק שלך!
היי
מבינה שזוהי אינה דרכך וזה בסדר, אבל זוהי כן דרכי.
אם את עוקבת אחרי כבר שנים, ודאי לא פספסת שגם לי יש משפחה בבארי מתוכה נרצחו 5 נפשות.
מאז ה-7 באוקטובר ולאחר הלוויה הקשה לא הצלחתי לתפקד במשך חודשים שלמים, אז קצת אבסורד לומר שאני מקלה ראש במחדל הזה.
במהלך השנה החולפת הייתי בקשר עם משפחות חטופים לא פעם, היו לי אינספור שיחות עם משפחות נרצחים ונופלים ואני עושה כל שביכולתי כדי להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי בכל הפלטפורמות שלי.
הדבר האחרון שאני עושה הוא להקל ראש בטרגדיה הזו וצר לי מאוד שזה הרושם שהגעת אליו מפוסט שכל מטרתו להעלות מודעות בדלת האחורית.
חשוב לזכור שהפלטפורמות שלי הן פלטפורמות של אפייה, זהו לא בלוג חדשות או פולטיקה, וזו דרכי להעלות את הנושא ולתת לו במה בדרכים שלי, ואני עושה זאת ללא הרף גם במחיר של פגיעה במדיה שלי.
ושלא תטעי, זה רק פוגע בי בסוף אבל לא איכפת לי כי המטרה מבחינתי חשובה אלפי מונים.
מבחינתי כל דרך שמביאה את הנושא למודעות היומיומית היא מבורכת וחשובה. זה בטח יותר טוב מלשתוק ולטמון את הראש בחול.
אם את עוקבת אדוקה בטח ראית שעלו פה מתכונים רבים למען החטופים ולזכר הנופלים בשנה האחרונה. מתכון נוסף לזכר חייל שנרצח לפני חודש וחצי יעלה פה ממש בהמשך היום.
וכן, כדי להציף את נושא החטופים עלתה פה בשנה האחרונה גם חלת סרט צהוב וגם עוגיות עבאדי בצורת סרט צהוב, שאולי נראים לך מגוכחים, אבל הם היו המרכז באינספור פעילויות להעלאת המודעות למען החטופים בבתי הספר, בגנים ובאופן פרטי, חולקו לאנשים ברחוב ומה לא.
זו דרך מעולה להביא את הנושא למודעות ללא הרף ולהנגיש אותה גם למי שלא תומך בנושא.
חבל שאינך מצליחה לראות את הכוח הטמון שבלהעלות את השיח הסופר חשוב הזה בפני מאות אלפי עוקבים, בפרט בפני הקהל שלא נמצא בבגין בכל שבוע וגם בפני כל מי שלא תומך בעסקה וזה מבחינתי סופר חשוב.
אני כן מקבלת את העובדה שבפוסט הספציפי תועיל תמונה של החטופים ולכן צירפתי אותה.
כמו כן לא מנומס להתנשא בגלל טעות הקלדה.
שיהיה יום טוב והלוואי ונדע ימים טובים מאלה וכולם ישובו אלינו בריאים ושלמים, הלוואי.
ענבל
חברות, תטגנו מה שאתן רוצות, באיזו צורה שבא לכן, ותבטאו את הכאב איך שמתאים לכן.
אבל במוצרי שבת (או באמצע השבוע אם יכולים) צאו מהבית והצטרפו למשפחות בתל אביב, בירושלים או בכרמי גת.
באותו הקשר של החטופים:
סופגניות עם סמל החטופים עוררו ביקורת, וירדו מהמדפים: "הכוונה הייתה טובה".
כן, שמעתי על זה, היה על זה הרבה באז ברשת.
יש הבדל לטעמי בין עשיית רווח תוך שימוש בסמל החטופים
(וגם על זה אפשר להתווכח שהרי גם מגיע מכוונה טובה אני מאמינה),
לבין לעורר מודעות לנושא ללא שום רווח אישי.
ולי באופן אישי אין שום רווח מלעשות זאת, כוונתי היא רק למצוא כל דבר אפשרית לדבר על הנושא שחייב להיות במרכז העניינים ללא הרף.
פורסמו כאן בבלוג בעבר גם חלת סרט צהוב, וגם עבאדי בצורת סרט צהוב ועוקבים רבים הכינו אותם בתפילה לשובם של החטופים.
באופן אישי לפחות רואה כל דבר שמטרתו לעורר מודעות לנושא כמבורך,
ושמחה לנצל את הפלטפורמה שלי כדי להזכיר אותם ללא הרף. זה חשוב יותר מהכל.