פרויקט "פיית העוגיות מגשימה משאלות" חוזר לקראת החג להגשמת המשאלות המתוקות שלכם הגולשים!
כי אחרי שהגשמתי כל כך הרבה פנטזיות אפייה משל עצמי, הגיע הזמן לתת מעצמי קצת ולממש גם את המשאלות עליהן אתם חולמים עמוק בפנים. את כל המשאלות שהוגשמו עד כה תוכלו למצוא ממש כאן, והפעם לקראת חנוכה החלטתי להגשים משאלה שריגשה אותי במיוחד, שנשלחה אליי על ידי אסף הר-גיל:

המתכון שאסף צירף סיקרן אותי מיד-
במקום בגרמים המידות בו נכתבו באוקיות (ולא אונקיות) יחידת משקל מהאימפריה העות'מאנית שהיתה נהוגה בארץ לפני קום המדינה. בנוסף שולבו במתכון שלל ביטויים משעשעים שרמזו על התקופה ממנה הגיע, כמו-  "לטגן בפרימוס", או- "לעשות רושינקע על חצי גרוש שמרים", ולהמתין שעתיים כפי שנדרש בעבר על מנת להתניע את השמרים ולוודא שהם פעילים.
אז… מאיזה שנה בכלל המתכון, ובעצם- מה בכלל הוא עשה במוזיאון מלכתחילה?

 

התשובות לשאלות העלו סיפור חיים מרתק במיוחד, כשהסתבר שאותה סבתא רבא היתה בעצם טובה רוטמן, ממקימי אירגון המחתרת ניל"יוחברתה הטובה של שרה אהרונסון (הלא היא "שרה גיבורת ניל"י).

במסגרת פעילותה יצאה רוטמן למשימות מעקב אחר פעילות הצבא התורכי והגרמני בארץ והעבירה מסמכים עם חומר מודיעיני חשוב למרכז הרשת בעתלית (עוד אודותיה ניתן לקרוא בהרחבה גם בויקיפדיה) וגם מצאה זמן לחולל במטבח. ספר המתכונים של טובה נמצא כיום במוזיאון החאן לתולדות חדרה, שם גילה אותו הנין שלה אסף לגמרי במקרה, והוא מתכוון לבדוק ולהכין בהדרגה את המתכונים כולם.

 

לקראת החנוכה שמחתי להתגייס לעזרתו של אסף ולעזור בשיחזור הסופגניות של טובה, תהליך שהיה מלהיב ומסקרן במיוחד. בדרך הספקתי לקרוא רבות על מעלליהם מעוררי ההשראה של חברי אירגון ניל"י, לפשפש בחנות עתיקות אחר כמה כלים ישנים וחנוכיה ציונית במיוחד שיתאימו לאווירה, לקרוא על השתלשלות מטבעות ה"גרוש" ואף לדלות מאוסף המטבעות הישנים של אבי מטבעות מיל ("הגרוש עם החור") מלפני הקמת המדינה. אך אין ספק שהמפתיעה מכל היתה שיחה שערכתי עם אסתר ממוזיאון בית אהרונסון כדי לאשר שימוש בתמונתה של טובה, ונדהמתי לגלות שהיא עצמה הכירה באופן אישי את טובה רוטמן, סיפרה שהיתה אישה קטנה וחביבה וחלקה שלל סיפורים מרתקים מאותה התקופה.

צילום טובה רוטמן: מוזיאון בית אהרונסון  /   צילום המתכון: מוזיאון החאן בחדרה

 

אז פרט ליכולות הריגול שלה הסתבר שרוטמן היתה גם בשלנית מעולה, וגם הסופגניות שלה התגלו כסופגניות קלאסיות ומושלמות בטעם של פעם שקשה להפסיק לנשנש, ואני שמחה להביא את המתכון  המוצלח הזה בפניכם לקראת החג. תודה לאסף על האתגר המרגש! ואם גם לכם יש משאלות מתוקות, רעיונות לעוגות מגניבות במיוחד או פנטזיות על קינוחים מעניינים במיוחד- כתבו לי אותם ואם הרעיון שלכם ידליק אותי אולי גם הוא יזכה לביצוע חגיגי, ויככב במתכון שייכתב במיוחד עבורכם ויפורסם בבלוג. חנוכה שמח!

 

סופגניות קלאסיות של סבתא טובה

החומרים ל-25 סופגניות קטנות:

12 גרם שמרים יבשים או 35 גרם שמרים טריים
160 מ"ל (שני שליש כוס) מים או חלב, חמימים
640 גרם (4.5 כוסות ועוד כף) קמח
100 גרם (חצי כוס) סוכר
100 גרם חמאה, רכה מאוד
3 ביצים M
1 כפית שטוחה מלח

המלצות לשידרוג:
3 כפות ברנדי או רום (כדי שהסופגניות יספחו פחות שמן בטיגון)
1 כפית תמצית וניל (כי אולי היה קשה להשיג לפני הקמת המדינה, אבל היום כבר יש)
ריבה למילוי, בכל טעם שאוהבים
אבקת סוכר, לפידור

אופן ההכנה:
מערבבים בקערה בינונית-קטנה את השמרים עם מים חמימים או חלב. בקערת מערבל חשמלי עם וו הלישה מערבבים קמח, סוכר, חמאה רכה מאוד, ביצים ומלח ולשים קלות להטמעה.
מוסיפים את תערובת השמרים בהדרגה תוך לישה (אני ממליצה להוסיף בשלב זה גם 3 כפות ברנדי או רום וכפית תמצית וניל). מוסיפים ללוש עוד 8 דקות לבצק אלסטי ורך. מקמחים מעט את הבצק, מעצבים אותו לכדור, מעבירים לקערה משומנת קלות, מכסים במגבת ומתפיחים כמעט עד להכפלת הנפח (אפשר גם להתפיח במקרר למשך הלילה).

מוציאים אוויר מהבצק, מחלקים אותו ל-25 פיסות שוות (כדורים של 45 גרם לפי טובה, אבל אפשר גם גדולים יותר אם מעדיפים) ומעצבים לכדורים הדוקים. (לטיגון קל ופשוט אני ממליצה להניח בשלב זה כל כדור על ריבוע של נייר  אפייה כדי שיהיה קל להשליך אותו לתוך השמן מבלי לפגוע בצורתו). מכסים בניילון נצמד רופף או במגבת נקייה ומתפיחים כמעט עד להכפלת הנפח.

מחממים בסיר בינוני שמן עמוק עד שקיסם הנטבל בשמן יוצר בועות קטנות סביבו (180 מעלות). מטגנים בכל פעם כמה סופגניות משני הצדדים עד לקבלת גוון זהוב עמוק, מעבירים לנייר סופג. אם רוצים ממלאים את הסופגניות בריבה בעזרת שקית זילוף עם צנתר או בקבוק לחיץ, מפדרים באבקת סוכר ומגישים. הסופגניות במיטבן ביום ההכנה.