ראש השנה מתקרב ובא, ואין זמן טוב יותר להגשמת בקשה נוספת בפרויקט "פיית העוגיות מגשימה משאלות"! כי אחרי שמימשתי כל כך הרבה רעיונות טעימים משל עצמי, אני שמחה להגשים בזמני הפנוי גם בקשות מתוקות שלכם הקוראים!
עד כה במסגרת הפרויקט, כבר הכנתי לפי בקשתה של ענת מרמלדת שכבות כמו בילדות, הגשמתי את חלומה של ילדה בת 4 לעוגה מהספר "אבא עושה בושות", וגם הכנתי ממרח נוטלה שוקולד לבן שמכינים לבד בבית, ועוגיות עם קפה שחור. הפעם התגייסתי כדי להגשים זיכרון ילדות של הגולשת נירה שקד:

 

 

אני מודה, מעולם לא טעמתי קודם לכן טייגלך, ממתק יהודי מסורתי שהיה פופולרי בעיקר בקרוב קהילת יהודי מזרח אירופה בראש השנה, אך הבקשה המקסימה הזו של נירה סיקרנה אותי מאוד, וניגשתי לנסות ולשחזר את הממתק לפי זיכרון הילדות שלה, במיוחד לקראת ראש השנה.הטייגלך, ספק עוגייה ספק בצקניות וספק ממתק, הם בעצם כעכי בצק או כדורונים קטנים (מסתבר שטייגל ביידיש = בצק קטן), המבושלים בתוך סירופ דבש רותח למשך קרוב לשעה, עד שמקבלים מעטפת ענברית, מקורמלת ומפתה.

 

 

אז אין ספק שלהכין מאכל שלא טעמת מעולם ואפילו אין לך מושג איך הוא נראה, זה לונג שוט. כדי להבין איך בכלל לגשת לנושא, התחלתי בלחקור את המתכונים שהצלחתי לדלות אודות הטייגלך- באתרים יהודיים בחו"ל, במתכוני קיבוצים בארץ, ואף באתרים דוברי רוסית. אפילו הצלחתי לאתר מתכון מסורתי המכיל יין מתוק בספר בישול משנות השישים.
המתכונים עצמם היו שונים למדי האחד מהשני- ההנחיות לגבי כמות הקמח ברובן היו כלליות ועל תקן "כמה שתופס", שזה טריקי במיוחד במאכל שלא טעמת מעולם, ואין לך מושג איך הבצק צריך להתנהג. בחלק מהמתכונים היתה כמות גדולה של אבקת אפייה, ובאחרים לא היה חומר מתפיח בכלל. ברובם בישלו את הכדורים בסירופ דבש, ובאחרים טיגנו או אפו את הבצק לפני כן. וכמעט בכולםםםם (פרט למתכון אחד בלבד שעזר לי להבין איך טייגלך בכלל נראה) יצרו את הטייגלך בצורת כדורונים קטנים ולא בצורת כעכים כמו שנירה ביקשה. לא היתה ברירה אלא לקפוץ למים ופשוט לנסות…

 

 (מתוך ספר "הבישול ומשק הבית" של ליאורה צוקרמן, הוצאת עמיחי 1963)

 

כדי להגיע לתוצאה המבוקשת, הכנתי את הטייגלך פעמיים- בפעם הראשונה עם כמות גדולה יותר של אבקת אפייה, ועם כמות קטנה יותר של קמח. הבצק היה רך למדי ולכן טריקי יותר לעיצוב, אך לכן גם המרקם הסופי שהתקבל לטייגלך היה אוורירי למדי, והטייגלך התקבלו תפוחים ושמנמנים. עם זאת הבצק לא הרגיש לי מספיק קשה כפי שתיארה נירה, לכן ניסיתי גירסה נוספת.

בפעם השניה תיקנתי ושיפרתי את המינונים, הגדלתי את כמות הקמח כדי שיהיה קל יותר לעצב את הבצק וכדי שיתקבל בצק נוקשה יותר, וכן הקטנתי מאוד את כמות אבקת האפייה, כדי לתת לטייגלך אווריריות קלה בלבד, אך עדיין לשמור על הצורה היפה. מאחר ולא טעמתי מעולם את הטייגלך של נירה, מצרפת את שתי האפשרויות במתכון. התוצאה המתקבלת היא כעכים מוזהבים, בדיוק כפי שנירה תיארה- פירמידה של בייגלה טבול בדבש, אחד נדבק לשני בצבע חום ענברי מדהים במרקם קשה אך גם רך והטעם – טעם של פעם, טעם של פשטות, וטעם של ילדות, גם אם לא גדלת עליהם מעולם…

אז נירה מקווה מאוד שתאהבי את התוצאה, ושהיא תהיה קרובה ככל הניתן לממתק הילדות אותו את זוכרת, ואם גם לכם יש משאלות מתוקות, רעיונות לעוגות מגניבות במיוחד או פנטזיות על קינוחים מעניינים- שלחו אותם אליי, ואם הרעיון שלכם ידליק אותי במיוחד הוא יזכה לביצוע חגיגי, ויככב במתכון שייכתב במיוחד עבורכם ויפורסם בבלוג.

 

 

  כמה דברים לפני שמתחילים:

עניין של טעם-
ניתן להכין את בצק הטייגלך בשני אופנים- בייגלך קשים ודחוסים יותר כמו בתמונה, או כעכים יותר תפוחים ואווריריים  (שעליי באופן אישי היו יותר חביבים). מצרפת את שתי האפשרויות במתכון, כדי להשאיר לכם לבחור את הגירסה שאתם זוכרים ואוהבים מילדות.

יש כאלה שמכינים טייגלך בצורת כעכים, אחרים זוכרים אותם בצורת כדורונים קטנים. גם כאן מצרפת במתכון את ההנחיות להכנת שתי האפשרויות.

הדבש במתכון-
מאחר והטעם הדומיננטי כאן הוא טעם הדבש, מומלץ להשתמש בדבש איכותי.

הכינו את הממתקים ביום ההגשה-
הטייגלך במיטבם ביום ההכנה, ולא מומלץ להכין אותם מראש.

 

  טייגלך

החומרים ל-25-30 בייגלך או להרבה כדורונים:

לבצק:
3 ביצים בינוניות
3 כפות שמן
2 כפות מים
1 כף רום או ברנדי (לא חובה)
קליפה מגוררת מחצי תפוז
1/4 כפית ג'ינג'ר טחון (לא חובה)
1/2 כפית תמצית וניל
3 כפות סוכר
1/2 כפית מלח
אבקת אפייה – 1/4 כפית לטייגלך קשים, כפית שטוחה לגירסה תפוחה ואוורירית
קמח- 300-320 גרם קמח לטייגלך קשים, 250-270 גרם לגירסה האוורירית

לסירופ דבש:
350 גרם (כוס או צנצנת סטנדרטית) דבש
100 גרם (חצי כוס) סוכר
240 מ"ל (כוס) מים
1 כף מיץ לימון סחוט טרי

לציפוי: (לא חובה)
חופן ג'ינג'ר טחון
חופן שומשום /  סוכר לבן /  אגוזים או שקדים קצוצים

אופן ההכנה:

לבצק:
טורפים בקערה ביצים, שמן, מים, רום או ברנדי, קליפת תפוז תמצית וניל, סוכר ומלח לתערובת אחידה. מערבבים יחד אבקת אפייה וקמח, ומתחילים להוסיף בהדרגה לתוך הבלילה, בתחילה תוך עירבוב במזלג, ולאחר שנוצר בצק תוך לישה ידנית עד לקבלת בצק אחיד. אם רוצים ניתן גם לבצע את הלישה במערבל חשמלי. בגירסה הקשה יותר הבצק יוכל להיאסף בידיים מקומחות לכדור רך ויהיה די דביק, בגירסה האוורירית יתקבל בצק מאוד רך ומאוד מאוד דביק. בכל מקרה לא יתקבל בצק קשה ויציב וזה בסדר, ולכן במהלך עיצוב הבצק יש צורך לעבוד על משטח מקומח מאוד. הקפידו שלא ללוש את הבצק יתר על המידה, על מנת שלא לקבל בצק קשה ויבש מדי. בתום הלישה מכסים ומניחים לבצק לנוח לבערך רבע שעה, אם הבצק מרגיש רך מדי אפשר גם במקרר. מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח בנדיבות. במידה ויוצרים בייגלך- יוצרים מהבצק בידיים  מקומחות גלילים של 2.5-3 ס"מ, וחותכים כל גליל לפרוסות של כ-2 ס"מ. מגלגלים כל חתיכה בידיים משומנות לנחש ארוך, ויוצרים צורת בייגלה תוך ליפוף קצוות הבצק אחד בשני. במידה והבצק מתכווץ במהלך העבודה וקשה לעיצוב, נותנים לו לנוח מעט לפני שממשיכים. במידה ויוצרים כדורונים- יוצרים מהבצק גלילים של 1-2 ס"מ, וחותכים לפרוסות של 1-2 ס"מ. כאמור במהלך העבודה הבצק יהיה רך ודביק ויש צורך לעבוד בסביבה מקומחת בנדיבות על מנת לרסן אותו.

לסירופ דבש:
בסיר בינוני-גדול מבשלים יחד את חומרי הסירופ עד שהסוכר נמס והתערובת מגיעה לרתיחה חזקה ומבעבעת בקצף שממלא את הסיר. מכניסים את הטייגלך לסיר בעדינות, אחד בכל פעם. מכסים את הסיר, מנמיכים מעט להבה כך שהקצף ימשיך לבעבע אך לא יגלוש, ומבשלים 35-45 דקות. כמות הסירופ אינה מאוד גדולה אך בשל הקצף הגואה, היא מכסה קצת מעל לגובה הכעכים וזה בסדר. (במידה ואתם מכינים את הגירסה האוורירית, זמן הבישול כולו צפוי להתקצר). במהלך הבישול מומלץ להיות בסביבת בסיר כדי לוודא שהתערובת לא תגלוש, להנמיך להבה או להרים את המכסה לשיחרור אדים אם הקצף נוטה לגלוש, ולערבב את הטייגלך בעדינות לעיתים רחוקות כדי לוודא שלא ידבקו לתחתית הסיר. מסירים את המכסה ומוסיפים לבשל לעוד כרבע שעה כך שהסירופ מסמיך מאוד הטייגלך מקבלים גוון זהוב שחום עמוק ומקורמל. (כדי שיהיה קל יותר לקבל  גוון שחום אחיד, אני העברתי בשלב זה את הטייגלך עם הסירופ למחבת גדולה ובישלתי תוך בעבוע נמרץ). מניחים את הטייגלך במרווחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה, ומפזרים מיד ג'ינג'ר טחון, ושומשום, סוכר לבן או אגוזים. מגישים את הטייגלך בערימה גדולה. אוכלים ביום ההכנה.

 

 הכנתם את המתכון? אל תשכחו לצלם ולשתף בתוצרים היפים שלכם!

תייגו בתמונה את עמוד האינסטגרם שלי The_Cookie_Fairy
או שתפו אותה בעמוד הפייסבוק של פיית העוגיות